חוק הרחפנים החדש: כך טיסה רגילה יכולה להפוך לעבירה פלילית

ב-23 בספטמבר 2026 פרסם משרד התחבורה טיוטה של תקנות חדשות לרחפנים, לפי הצעה של רשות התעופה האזרחית. התקנות הן הוראת שעה לשנה אחת. לפי הטיוטה, אסור יהיה להטיס רחפן ששוקל 250 גרם ומעלה, אלא אם הוא רשום במערכת ניטור וגם משדר לה את מיקומו כל עוד הוא באוויר. זה חל על רחפני פנאי ועבודה כאחד: טיסה בפארק, צילום חתונה וביקור רחפן חודשי באתר בנייה.

כתבנו את המאמר מהנוסח המלא של הטיוטה ומדברי ההסבר שצורפו לה, לא מהכתבות עליה. בנקודה אחת, העונש, יש ביניהם הבדל.

זה לא ההליך היחיד על רחפנים השנה. בקיץ 2026 פורסם גם תזכיר של חוק אחר: חוק סמכויות להתמודדות עם איום הרחפנים (הוראת שעה). הוא מציע לתת לגופי ביטחון, ביניהם המשטרה והשב”כ, סמכויות לאתר רחפנים, לשבש אותם ולתפוס אותם. זה הליך נפרד, והמאמר הזה לא עוסק בו.

הטיוטה פורסמה ב-23 בספטמבר, וההערות נסגרות ב-5 באוקטובר

השם הרשמי הוא תקנות הטיס (זיהוי מרחוק של כטב”מים והגבלות נוספות) (הוראת שעה), התשפ”ז-2026. הטיוטה נמצאת באתר החקיקה הממשלתי, ואפשר להגיש עליה הערות עד 5 באוקטובר 2026.

אחרי שלב ההערות היא צריכה אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. מועד התחילה עוד פתוח: בנוסח כתוב שהתקנות ייכנסו לתוקף כמה ימים אחרי הפרסום, ומספר הימים עוד לא מופיע. לפי דברי ההסבר, המועד ייקבע אחרי ההתייעצות עם הציבור. עוד כתוב שם שבגלל הצורך הביטחוני הדחוף, התקנות צריכות להתחיל מוקדם ככל האפשר. מהיום שבו יתחילו, התקנות יחולו שנה אחת. המצב שמתואר כאן נכון ל-30 בספטמבר 2026.

הסיבה, לפי דברי ההסבר, היא החלטה של ראש הממשלה ושר הביטחון, שהקבינט אישר, על איום הרחפנים, ובמיוחד רחפנים שנשלטים בסיב אופטי או בכרטיס SIM. המטרה היא “תמונת שמיים” אחת של כל כלי הטיס הבלתי מאוישים שבאוויר, וצה”ל ירכז אותה. הרקע מוכר: בגבול הצפון חיזבאללה תוקף ברחפני נפץ שנשלטים בסיב אופטי, ולפי הערכות בצה”ל עדיין אין מענה שלם ליירוט שלהם.

כל רחפן ששוקל 250 גרם ומעלה יירשם במערכת ניטור וישדר את מיקומו

החובה עצמה קצרה. אסור להטיס רחפן אלא אם הוא רשום במערכת ניטור, ומחובר אליה בכל רגע שהוא בטיסה.

ברישום מוסרים שני פרטים: סימן הזיהוי שרת”א נתנה לרחפן, ומספר טלפון נייד שבו אפשר להשיג את המטיס בזמן הטיסה. לא מוסרים שם ולא מספר תעודת זהות, והספק לא רשאי לאסוף אותם.

בזמן הטיסה הרחפן שולח למערכת את מיקומו עם חותמת זמן, את גובהו מעל הקרקע, את מהירותו ואת כיוון הטיסה. נתוני הטיסה נשמרים עד חצי שנה, ואחר כך נמחקים.

את המערכת יפעיל ספק שמשרד התחבורה יסמיך, אחד או שניים בתקופת הוראת השעה. לפי דברי ההסבר, המדינה היא שמשלמת לספק, ולא מפעילי הרחפנים. רת”א תפרסם את פרטי הקשר שלו באתר שלה.

השידור עובר דרך האינטרנט, ולא כל רחפן יצטרך ציוד חדש

הטיוטה מפנה לתקן האמריקאי ASTM F3411-22a. התקן מגדיר שתי שיטות לזיהוי מרחוק: שידור רדיו שנקלט רק בסביבה הקרובה לרחפן, ושליחה דרך האינטרנט לשרת מרכזי. הטיוטה בחרה בשיטה השנייה.

דברי ההסבר מתארים שתי דרכים לשלוח את הנתונים. באחת מתקינים על הרחפן התקן עם כרטיס SIM, והוא משדר ישירות למערכת. בשנייה הרחפן מעביר את הנתונים לשלט, והשלט שולח אותם דרך היישום של הספק. הדרך השנייה זולה יותר. בחלק מהרחפנים היכולת כבר מובנית, ולאחרים יצטרכו רכיב שעלותו מוערכת בכ-100 דולר. הספק המוסמך ינחה את המטיסים איזה ציוד מתאים לכל רחפן.

שימו לב: זיהוי מרחוק (Remote ID) שמובנה ברחפנים שנמכרים בארה”ב ובאירופה, למשל ב-DJI, הוא שידור רדיו שנקלט רק בסביבה הקרובה. הטיוטה דורשת שליחה דרך האינטרנט. לכן גם אם לרחפן שלכם יש Remote ID, זה עוד לא אומר שהוא עומד בדרישה. חכו להנחיות של הספק המוסמך.

במקום שאין בו קליטה סלולרית, רת”א יכולה לאשר דרך אחרת, למשל דיווח על המקום שממנו מטיסים ועל שטח מוגדר סביבו.

רחפן ששוקל פחות מ-250 גרם פטור מהרישום ומהשידור

שלושה מקרים פטורים מחובת הניטור:

• רחפן ששוקל בהמראה פחות מ-250 גרם. המשקל כולל כל מה שהרחפן נושא וכל מה שמחובר אליו, ולכן סוללה כבדה יותר או אביזר יכולים להעביר רחפן קל אל מעבר לסף.
• רחפן עם טרנספונדר תקין, שהמכ”מים של חיל האוויר ושל רשות שדות התעופה כבר רואים.
• טיסה במרחב אווירי שמנהל רת”א יגדיר כפטור, למשל אזור רחוק מיישובים ומתשתיות חיוניות.

הפטור הוא רק מחובת הניטור. רחפן של 249 גרם שמצלם פרויקט תמורת תשלום עדיין צריך רישום ברת”א ומטיס עם רישיון, כמו שפירטנו בחוק רחפנים בישראל.

כלים של המשטרה, של כבאות והצלה, של שירות בתי הסוהר, של משמר הכנסת ושל עוד כמה גופים ממלכתיים מוחרגים מהתקנות כולן.

רחפן בסיב אופטי או בשליטה סלולרית ייאסר, חוץ מחריגים

הטיוטה מוסיפה שני איסורים. הראשון הוא על רחפן שנשלט דרך סיב או תיל. האיסור לא חל על רחפן קשור, כלומר רחפן שמעוגן לקרקע בכבל, בצינור או בחבל ולא מתרחק יותר מ-100 מטר מנקודת העיגון. אבל גם רחפן קשור צריך לשדר. השני הוא על רחפן שהשליטה בו עוברת דרך רשת סלולרית.

על כל אחד מהם אפשר לבקש אישור מיוחד מרת”א ומשירות הביטחון הכללי. רחפנים שכבר יש להם אישור מרת”א לשליטה סלולרית לפני יום התחילה, למשל כגיבוי בטיסה מעבר לקו הראייה, ימשיכו לטוס. לפי דברי ההסבר, בקשות לשליטה סלולרית מגיעות בהיקף של כמה עשרות בשנה.

העונש: עד שישה חודשי מאסר, במקום עיצום של 620 ₪

היום מי שמפר כללי טיסה משלם עיצום כספי. לפי דברי ההסבר, אם טיסה בלי רישום או בלי שידור הייתה נאכפת כך, העיצום היה 620 ₪. כדי להגביר את ההרתעה, הטיוטה הופכת את ההפרה לעבירה פלילית: עד שישה חודשי מאסר או קנס.

בחלק מהכתבות נכתב שהקנס נע בין 620 לכ-14,000 ₪, לפי גודל הרחפן. בטיוטה אין טווח כזה: 620 ₪ הוא העיצום הכספי לפי הכללים היום. בטיוטה גם לא כתוב מה סכום הקנס. אבל לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, על עבירה שהעונש עליה הוא עד שישה חודשי מאסר, בית המשפט יכול להטיל קנס של עד 14,400 ₪.

העבירה היא של מי שמטיס. דברי ההסבר אומרים זאת במפורש: המטיס צריך לוודא שהרחפן רשום לפני ההמראה.

זו הפעם השנייה: בנובמבר 2023 חלה חובה דומה לשלושה חודשים

ב-23 בנובמבר 2023, זמן קצר אחרי תחילת מלחמת חרבות ברזל ולבקשת חיל האוויר, הותקנה הוראת שעה דומה לשלושה חודשים. היא חייבה את הרחפנים, חוץ מאלה ששוקלים פחות מ-250 גרם, להירשם במערכת ניטור ולשדר את אותם נתונים, והנתונים עברו לצה”ל. באותה תקופה רת”א אסרה לגמרי טיסות פנאי.

הפעם החובה מתוכננת לשנה, ונוסף לה איסור על סיב ועל שליטה סלולרית. לפי דברי ההסבר, רשומים היום ברת”א כ-4,300 כטב”מים קטנים לעבודה, כ-6,000 טיסנים לפנאי ועוד כ-3,400 כלים בפנקס הרישום הכללי. לכ-4,000 איש יש רישיון מטיס לכטב”ם קטן, ולכ-11,000 רישיון להטסת טיסן.

מזמינים צילום רחפן לפרויקט? ארבעה דברים לבקש מהספק

ב-11 באוגוסט 2026 בשעה 11:40 נכנס רחפן למרחב האווירי של נמל התעופה בן גוריון, והתנועה בשדה הוקפאה לכמה דקות. המשטרה איתרה את המטיס תוך שעה. לפי הדיווח בוואלה, הוא צילם סרטון תדמית עבור חברת בנייה.

העבירה היא של המטיס, אבל הטיסה נעשתה בשביל לקוח. לכן, לפני יום הצילום, בקשו מהספק:

1. רישיון מטיס בתוקף, על שם מי שיטוס בפועל.
2. מספר רישום ברת”א לכל רחפן שיגיע לאתר.
3. אישור קיום ביטוח צד שלישי שמכסה פעילות טיס.
4. אחרי שהתקנות ייכנסו לתוקף: אישור רישום במערכת הניטור לכל רחפן שיגיע לאתר. את האישור הזה שולח הספק המוסמך.

אם המגרש קרוב לשדה תעופה, שאלו גם איזה תיאום הטיסה דורשת ומי מגיש אותו. עוד שאלות לספק יש באיך בוחרים חברת תיעוד בנייה, ואת הדרך לרישיון פירטנו בהוצאת רישיון רחפן מסחרי.

בתיעוד החודשי הטיסות ממשיכות, עם צעד אחד נוסף

הטיוטה לא עוצרת תיעוד מהאוויר. היא מוסיפה לכל טיסה צעד אחד: המטיס מפעיל את יישום הניטור לפני ההמראה, והרחפן משדר עד הנחיתה. הטיוטה לא קובעת אגרה על הרישום או על הטיסה.

אצלנו כל צילום אוויר מתבצע ברישיון מטיס מטעם רת”א ובביטוח צד שלישי של $2,000,000. ביקור רחפן באתר עולה 1,200 עד 2,500 ₪ לפני מע”מ, כמו שכתוב במחירון. כשהתקנות יאושרו ויקבלו מועד תחילה, נעדכן את המאמר.